<h1>כל בו הלכ' אישות סימן ע"ה</h1>
<h2>דף כו.</h2>
ואחד שעבר ונשאה תוך הזמן יוציא בגט אך אם קדש לבד בתוך ג' וברח ערוקיה מסתייה. והר"ף ז"ל כתב משמע דוקא בדיעבד. אך מורי ר' יחיאל הורה לי עצה טובה אפי' לכתחלה לברוח דהכי משמע מתוך פרש"י שפי' ערוקיה מסתייה. דכיון דברח גלי אדעתיה שאין דעתו לכנוס עד סוף הזמן ע"כ. ואם קדש תוך כ"ד הואיל וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה אין צריך שיוצ' בגט רק להפריש אפי' לא ברח כדברי בכור שור ויש חולקין עליו. ויש נפקות' לענין שאם הנוש' כהן שלא יגרש ויש שחולקין עליו. והר"ף ז"ל כתב ובכור שור מביא ראיה מההיא דסוטה דקאמר גבי נושא מעוברת חבירו תוך הזמן והיא סוטה לו תחתיו שיכול להשקותה מפני שאני קורא בה והביא האיש את אשתו וכו' מפני שיכול להפרישה ולהחזירה לאחר זמן משמע דבהפרשה סגי בלא גט משום דאיכ' אסור' אחרינ' עליה פירוש אסור סוטה והכא נמי איכא אסור' אחרינ' דכלה בלא ברכה. ומיהו לא דמי התם גבי סוטה איכא אסור' דאוריית' אבל הכא גבי כלה בלא ברכה ליכא כי אם אסור' דרבנן כמו אסור מעוברת חבירו ומה לי חד ומה לי תרי. ועוד איכא לפרש דההי' הפרשה דסוטה בגט קאמר ולא חש לפרושי יוציא דמשמע בגט משום דכבר שמעינן לה מההי' דיבמות דתני גבי מעוברת חבירו יוציא בגט והלכך בקידש תוך כ"ד חדשים יברח או יתן גט וצריך עיון בספר גדול ע"כ.
